בימים האחרונים נתקלתי בפוסט של אחד מחברי בפייסבוק בוא הוא מספר איך ילדיו, שהוסתו ע"י אשתו בהליך גירושין, העידו עדות שקר בביהמ"ש וטענו שדירות שבני הזוג קנו לעצמם כפנסיה שייכות בעצם להם. מצב עגום כזה מתאפשר כאשר הדירות נרשמו ע"ש הילדים למרות שבעצם הן שייכות להורים.
הסיבות לרישום דירה ע"ש הילדים הן בעיקר שתיים: הראשונה היא תכנון מס והשנייה היא הסכם גירושין כאשר הבעל והאישה מסכימים שדירת המגורים תירשם ע"ש ילדיהם.
אקדים ואומר שכאשר הרישום אינו מייצג את הבעלות בפועל ההורים נוטלים על עצמם סיכון גדול ויש להתמודד עמו כפי שאסביר בהמשך וזאת כדי למנוע מקרים שהילדים, לאחר שגדלו, טוענים שהדירה באמת שייכת להם ומנשלים את הוריהם או אחד מהם. מצב זה יכול לנבוע מהסתה של אחד ההורים בהליך גירושין אך לא רק: הייתי עדה למקרים של ילדים שהשיגו צווי פינוי נגד הורים קשישים כאשר רצו למכור את הדירה ולהורים לא הייתה שום ראיה שהדירה בעצם שייכת להם.
אם אתם מתכוונים, משיקולי מיסוי, לרשום דירה ע"ש ילדיכם ניקטו אמצעי זהירות: יש להחתים ילדים בוגרים על הסכם מתאים שינוסח ע"י עורך דין המתמחה הן בדיני מקרקעין והן בדיני מיסוי מקרקעין ואף לרשום הערות אזהרה מתאימות. מכיוון שדיני מיסוי מקרקעין משתנים חדשות לבקרים וודאו כי בחרתם עורך דין המעודכן בכל חידושי החקיקה האחרונים.
במקרה של הסכם גירושין אין שום סיבה אמיתית לכך שבמסגרת הסכם בו ההורים מחלקים את הדירה ביניהם היא תועבר לילדים. העברה כזו יוצרת הרבה מאוד קשיים: מעבר לסיכון שהילדים יגדלו ויקחו את הדירה לעצמם הרי שבזמן שהם קטינים אם רוצים להחליף דירה או לעשות בה כל פעולה אחרת יש צורך בפניה לביהמ"ש בשל כך ובהסכמת הצד השני. בנוס, אם הילדים גם קטינים באותו זמן לא ניתן גם לנקוט את אמצעי הזהירות שהזכרתי במאמר זה.
משרדנו מתמחה בדיני משפחה ונשמח לייעץ לכם.
